נעאמנה נ' "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

פסק דין

פתח דבר

ביום 25.7.00 נפגע התובע בכף ידו השמאלית (להלן: "התאונה"). התובע טוען בתביעתו, כי נפגע מכף טרקטור, וכי התאונה היא תאונת דרכים כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד). התובע עותר לקבלת פיצוי מן הנתבעת (להלן גם: "קרנית") בגין נזק הגוף שנגרם לו בתאונה.

התובע הגיש תביעה זו ביום 30.9.09, לאחר שתביעה קודמת שהגיש בגין התאונה (ת.א. 9406/01) נדחתה בבית משפט זה על ידי השופט אליקים (להלן: "ההליך הראשון"). הצדדים חלוקים בדעתם באשר למשמעות דחית תביעתו הקודמת של התובע לגבי הליך זה: בעוד שהתובע טוען, כי ממצאיו של בית המשפט באותו הליך מקימים השתק פלוגתא, ועל כן דין תביעתו הנוכחית להתקבל, טוענת קרנית, כי פסק הדין באותו הליך מחייב לדחות גם את תביעתו הנוכחית של התובע.

לאור המחלוקת בין הצדדים הוריתי ביום 3.3.10 על פיצול הדיון, כך שתחילה תידון שאלת חבותה של קרנית לפצות את התובע בגין התאונה. באותה החלטה הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית וראיות בשאלת החבות, והתיק נקבע לשמיעת הוכחות.

שני הצדדים לא הגישו תצהירי עדות ראשית, אלא מסמכים בלבד, ועל כן בוטלה ישיבת ההוכחות שנקבעה, והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

ההליך הראשון

בעקבות התאונה הגיש, כאמור, התובע תביעה לבית משפט זה (ת.א. 9406/01) נגד נסאר ריזק (להלן: "ריזק"), שלטענתו נהג והשתמש ברכב ממנו נפגע, נגד כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "חברת כלל"), שלטענתו ביטחה את המשתמשים באותו רכב בביטוח חובה, ונגד קרנית. באותה תביעה טען התובע, כי במועד התאונה בדק ריזק את המים במצנן של רכב בו נהג והשתמש (להלן: "הרכב"). לצורך כך פתח את מכסה המנוע של הרכב, ובזמן שידו של התובע היתה מונחת מתחת למכסה, טרק ריזק את מכסה המנוע, וכתוצאה מכך נפגעה ידו של התובע. התובע טען כי מדובר בתאונת דרכים, ועל כן על הנתבעים לפצותו בגין נזקיו. יצוין כי בכתב התביעה המקורי לא נתבעה קרנית. לאחר שחברת כלל כפרה בנסיבות התאונה ובקיומה של פוליסה תקפה לרכב במועד התאונה, תיקן התובע את תביעתו וצרף את קרנית כנתבעת נוספת, למקרה בו ייקבע כי לרכב לא היה כיסוי ביטוחי במועד התאונה. קרנית שלחה הודעה לצדדים שלישיים לריזק ולבעל הרכב.

חברת כלל טענה, כי התובע לא נפגע באופן שתואר על ידיו, אלא נפגע מכף של טרקטור ששימש את העובדים במקום בו חנה הרכב.

נוכח המחלוקות בין הצדדים החליט בית המשפט לברר תחילה את שאלת האחריות. לאחר שנשמעו הוכחות בשאלת האחריות, דחה בית המשפט את התביעה. ממצאיו ומסקנותיו של בית המשפט בפסק דינו, הרלבנטיים להליך הנוכחי, הינם כדלקמן:

התאונה ארעה ביום 25.7.00, ולא ביום 22.7.00, כפי שטען התובע בחקירתו. במועד התאונה היה לתובע כיסוי ביטוחי בחברת כלל, שכן התאונה ארעה מספר שעות לאחר שתעודת ביטוח החובה של הרכב שולמה. לפיכך דחה בית המשפט את התביעה נגד קרנית, מבלי שנדרש לדון בהודעה לצדדים שלישיים ששלחה (סעיף 19 לפסה"ד), והורה על מחיקתה של ההודעה (סעיף 45 לפסה"ד).

בית המשפט דחה את גרסת התובע, כי נפגע מסגירת מכסה המנוע של הרכב על ידו, וקבע: "המסקנה המתבקשת הינה כי התובע נפגע מכף הטרקטור ולא מכל גורם אחר" (סעיף 31 לפסה"ד, וראה גם סעיף 32 לפסה"ד). לכן נדחתה תביעתו של התובע, שהתבססה על פוליסת ביטוח הרכב.

בית המשפט קבע, כי "הפגיעה בכף ידו של התובע היתה בשל מעיכתה בין כף של טרקטור לבין 'בולדר' ולא עקב תאונה עם רכבו של הנתבע מס' 1" (סעיף 36 לפסה"ד).

גם אם ארע האירוע כפי שטען התובע, אין מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד.

אציין כי מחומר הראיות שהגישה הנתבעת עולה, כי התובע הגיש ערעור על פסק הדין בהליך הראשון לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"א 3670/06). הנתבעת אף הגישה כראיה את עיקרי הטיעון שהגיש התובע בערעור זה (נספח ב.8 להודעת הנתבעת בדבר הגשת ראיות). אף אחד משני הצדדים לא הגיש כראיה מטעמו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור. הואיל ושני הצדדים מסתמכים בטיעוניהם על ממצאיו ועל הכרעתו של בית משפט זה בהליך הראשון, הרי שאף אני אצא מהנחה, כי הערעור נדחה מבלי שממצאיו ומסקנותיו של בית משפט זה בהליך הראשון השתנו בערכאת הערעור.

עובדות רלבנטיות נוספות

מסעיף 14 לכתב התביעה עולה, כי בעקבות פניה של התובע למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), הכיר המל"ל בתאונה כתאונת עבודה, וביום 13.8.02 קבעה ועדה רפואית, כי לתובע נכות צמיתה בשיעור 16.4% החל מיום 5.1.01. בפרוטוקול הוועדה, אותו צרף התובע לכתב התביעה, מצוין בסעיף "תיאור הפגיעה": "מכסה מנוע של רכב נטרק על יד שמאל". בהודעה על פגיעה בעבודה שהגיש התובע למל"ל ציין התובע, כי נפגע מטריקת מכסה המנוע של רכב על ידו (נספח ב.3.ד. להודעת הנתבעת הדבר הגשת ראיות). דברים דומים מסר התובע בהודעה שנגבתה ממנו ביום 25.9.01 על ידי חוקר המל"ל (נספח ב.3.ג. להודעת הנתבעת הדבר הגשת ראיות).

התובע מסר, כי נפגע כתוצאה מסגירת מכסה המנוע של הרכב על ידו גם בהודעתו במשטרת ישראל שנגבתה ביום 7.8.00, בתצהיר נסיבות עליו חתם ביום 14.10.02, והוגש מטעמו במסגרת ההליך הראשון, בעדותו בהליך הראשון, בסיכומיו בהליך הראשון ובעיקרי הטיעון שהגיש לבית המשפט המחוזי בערעור על פסק הדין בהליך הראשון. מסמכים אלה הוגשו כראיות מטעם הנתבעת.

טענות הצדדים בסיכומיהם

התובע טוען בסיכומיו, כי העובדות שנקבעו בפסק הדין בהליך הראשון ביחס לאופן בו נפגע התובע מקימות השתק פלוגתא, המונע מן הנתבעת לטעון, כי התאונה התרחשה באופן אחר מזה שנקבע. לטענת התובע, התאונה מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד, והואיל וזהותו של נהג הטרקטור אינה ידועה, על קרנית לפצותו בגין נזקיו.